סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ

מתוך התערוכה "פרו-ג'רוזלם - מאה שנים של שימור" אשר עלתה במסגרת שבוע העיצוב ירושלים, 2018.


האגודה למען ירושלים פעלה במישורים שונים בעיר בתקופת המנדט הבריטי, טרום הקמת המדינה. חזונה של האגודה, לפעול ולקדם את העיר תוך ייצוג לשלוש הקבוצות הדתיות - שנכחו אז והיום בירושלים - מגולם בלוגו שלה. סמלי סהר, צלב ומגן דוד משולבים יחד, כמעין חזון אוטופי מדומיין, של שיתוף פעולה משגשג והרמוני


לוגו האגודה

הניסיון לאחות את כל הדתות יחד, ניסיון שעל הדרך גם יצר היררכיה וזיקה מסויימות בין הסמלים, נראה בעיניים עכשוויות מופרך (הן לאור ההיסטוריה המסוכסכת של העיר והן לאור פרויקט כור-ההיתוך הישראלי המורכב כשלעצמו).

אנחנו מציעים אפשרות חדשה ומפוכחת, של פירוק והרכבה זהותיים, אשר מאפשרת לכל אחד להיות הוא (ובכל שילוב שיבחר), ובנוסף לא להתחייב לתצורה אחת ויחידה, שכן המצע החזותי משתנה ללא הרף.

אלמנטים מהלוגו, שהם כאמור הסימבולים של שלושת הדתות, הורכבו מחדש והותאמו לכאן ועכשיו בטריפטיך קליידיוסקופי, וכולם דרים יחד בצורה שלמה והרמונית ובה בעת מבולגנת ומתערבבת מבפנים החוצה וההיפך, חזור ושנֹה.





הישגים מסויימים של האגודה נוכחים בעיר עד ימינו, והיא מהווה במבט מחודש חזון שיכול ואפילו חובה עליו להתפרש לכל עבר, שאולי שכחנו שאפשר לנסות ולהגשימו. ויחד עם כל המילים הגדולות, בל נשכח כי האגודה פעלה ברובדים הפרוזאיים של החיים. כך למשל, האגודה קידמה וטיפחה אמני קרמיקה ארמנית, הפיצה לימודי רקמה, הגדירה שיש להשתמש באבן ירושלמית בכל המבנים בעיר ועוד. כל אלה כדי לקדם בין היתר את הכלכלה ויכולת הפרנסה של תושבי ירושלים. ניסינו לתת הד לזיכרון זה בעבודתנו.

ובגלל שאי אפשר להכנס לאותו נהר פעמיים - אולי התנועה וההשתנות הם-הם המגדירים של ירושלים - והניסיון לתפוס אותה בלוגו יציב וסטאטי אינם אפשריים בכלל. ולכן, במבט קדימה לעבר העתיד, שווה לחשוב מחדש על יומרה זו.